רש"י על בבא מציעא ק״ד א:ב׳

מהדורה: מהדורת וילנא

« רש"י על בבא מציעא ק״ג ע״ב:י״ד רש"י על בבא מציעא ק״ד ע״א:ג׳ »

2 אָמַר רַב פָּפָּא: הָנֵי תַּרְתֵּי מַתְנְיָתָא קַמָּיָיתָא – מַשְׁכַּחַתְּ לַהּ בֵּין בְּחַכְרָנוּתָא בֵּין בְּקַבְּלָנוּתָא. מִכָּאן וְאֵילָךְ: דְּאִיתַהּ בְּקַבְּלָנוּתָא – לֵיתַהּ בְּחַכְרָנוּתָא, וּדְאִיתַהּ בְּחַכְרָנוּתָא – לֵיתַהּ בְּקַבְּלָנוּתָא.

פירוש רש"י על בבא מציעא ק״ד א:ב׳

2 משכחת לה בין בחכירות ובין בקבלנות - בכולן יש לומר לקצור יקצור לעקור יעקור דכל מה שיש לו לטעון בקבלנות יש לו לטעון בחכירות וגבי יבש המעיין אם אמר חכור לי שדה בית שלחין זו כי היכי דבחכירות כי יבש המעיין מנכה לו הכי נמי בקבלנות אם קבלה בשליש ולמחצה הכל לפי מה שנפסד:

3 מכאן ואילך כו' - כל אחת אפרשנה במקומה:

« רש"י על בבא מציעא ק״ג ע״ב:י״ד רש"י על בבא מציעא ק״ד ע״א:ג׳ »